נִבְדָּל separado, distinto

1. 1.

   separado, distinto, diferente

   שונה ממשהו אחר ועומד בפני עצמו≈ נפרד, שונה, מובחן

   • נִבְדָּל מִ־מִישֶׁהוּ / מִמַּשֶּׁהוּ— distinto de; separado de
2. 2.

   impedimento, em impedimento

   esp.

   שחקן שעמד קרוב מדי לשער היריב כשקיבל את הכדור

נבדל: masculino e feminino, singular e plural

Exemplos com נבדל

• המטבח של הכפר הזה נבדל מאוד מהמטבח של העיר.

  A culinária desta aldeia é bem diferente da culinária da cidade.

• השופט קבע שהחלוץ היה נבדל, והשער נפסל.

  O juiz marcou que o atacante estava impedido, e o gol foi anulado.