נִבְדָּל separate, distinct

1. 1.

   separate, distinct, different

   שונה ממשהו אחר ועומד בפני עצמו≈ נפרד, שונה, מובחן

   • נִבְדָּל מִ־מִישֶׁהוּ / מִמַּשֶּׁהוּ— distinct from sb/sth; separate from
2. 2.

   offside

   sport

   שחקן שעמד קרוב מדי לשער היריב כשקיבל את הכדור

נבדל: masculine and feminine, singular and plural

Examples with נבדל

• המטבח של הכפר הזה נבדל מאוד מהמטבח של העיר.

  The cooking of this village is very distinct from the city's.

• השופט קבע שהחלוץ היה נבדל, והשער נפסל.

  The referee ruled that the striker was offside, and the goal was disallowed.