לְקַבֵּץ جمع، جمّع

1. 1.

   جمع، جمّع

   להביא דברים או אנשים למקום אחד או לקבוצה אחת≈ לאסוף, לרכז

   • לְקַבֵּץ אֶת מִישֶׁהוּ / מַשֶּׁהוּ (לְ־קְבוּצוֹת)— جمّع أحدًا/شيئًا

تصريف לקבץ: المضارع والماضي والمستقبل والأمر والمبني للمجهول

أمثلة مع לקבץ

• המורה קיבצה את התלמידים לקבוצות של ארבעה

  جمّعت المعلمة التلاميذ في مجموعات من أربعة.

• הוא קיבץ צבא קטן של מתנדבים.

  Tatoeba · MrShoval · marafon · CC BY 2.0 FR

• הוא קיבץ את ספריו בחמש קטגוריות.

  Tatoeba · Eldad · corvard · CC BY 2.0 FR