לִשְׂרֹף verbrennen, brennen
lisrófOhne Nikud: לשרוףVerbBinjan: paálפָּעַלWurzel:ש-ר-ף
Bedeutung und Übersetzung von לשרוף
- 1.
verbrennen, brennen
לגרום לדבר לבעור באש עד שהוא נהרס≈ להבעיר, לכלות באש
- לִשְׂרוֹף אֶת מַשֶּׁהוּ— etw. verbrennen
Konjugation von לשרוף: Präsens, Vergangenheit und Futur, Imperativ
| Infinitiv | Präsens | |||
|---|---|---|---|---|
| Sg., mask. | Sg., fem. | Pl., mask. | Pl., fem. | |
| לִשְׂרֹףlisrófלשרוף | שׂוֹרֵףsoréfשורף | שׂוֹרֶפֶתsoréfetשורפת | שׂוֹרְפִיםsorfímשורפים | שׂוֹרְפוֹתsorfótשורפות |
| Person | Vergangenheit | Futur |
|---|---|---|
| ichאֲנִי | שָׂרַפְתִּיsaráftiשרפתי | אֶשְׂרֹףesrófאשרוף |
| wirאֲנַחְנוּ | שָׂרַפְנוּsaráfnuשרפנו | נִשְׂרֹףnisrófנשרוף |
| du (m.)אַתָּה | שָׂרַפְתָּsaráftaשרפת | תִּשְׂרֹףtisrófתשרוף |
| du (f.)אַתְּ | שָׂרַפְתְּsaráftשרפת | תִּשְׂרְפִיtisrefíתשרפי |
| ihr (m.)אַתֶּם | שְׂרַפְתֶּםsraftémשרפתם | תִּשְׂרְפוּtisrefúתשרפו |
| ihr (f.)אַתֶּן | שְׂרַפְתֶּןsrafténשרפתן | תִּשְׂרְפוּtisrefúתשרפותִּשְׂרֹפְנָהtisrófnaתשרופנהgehoben |
| erהוּא | שָׂרַףsaráfשרף | יִשְׂרֹףjisrófישרוף |
| sie (Sg.)הִיא | שָׂרְפָהsarfáשרפה | תִּשְׂרֹףtisrófתשרוף |
| sie (Pl.)הֵם / הֵן | שָׂרְפוּsarfúשרפו | יִשְׂרְפוּjisrefúישרפותִּשְׂרֹפְנָהtisrófnaתשרופנהfem., gehoben |
| Imperativ | |||
|---|---|---|---|
| du (m.)אַתָּה | du (f.)אַתְּ | ihr (m.)אַתֶּם | ihr (f.)אַתֶּן |
| שְׂרֹףsrofשרוף | שִׂרְפִיsirfíשרפי | שִׂרְפוּsirfúשרפו | שִׂרְפוּsirfúשרפושְׂרֹפְנָהsrófnaשרופנהgehoben |
Beispiele mit לשרוף
דיברתי בטלפון ושרפתי את החביתה.
Ich habe telefoniert und das Omelett anbrennen lassen.
בסוף הקיץ החקלאים שורפים את הקש שנשאר בשדה.
Am Ende des Sommers verbrennen die Bauern das Stroh, das auf dem Feld liegen geblieben ist.
מדוע אתה שורף את התמונות האלה?
לא היה מה לשרוף.
הוא שורף יותר מדי כסף.