לְהַאֲשִׁים beschuldigen, anklagen
leha'aschímOhne Nikud: להאשיםVerbBinjan: hif'ílהִפְעִילWurzel:א-ש-ם
Bedeutung und Übersetzung von להאשים
- 1.
beschuldigen, anklagen, bezichtigen
לומר שמישהו עשה משהו רע או אסור≈ להטיל אשמה, לטפול
- לְהַאֲשִׁים אֶת מִישֶׁהוּ בְּ־מַשֶּׁהוּ— jdn. einer Sache beschuldigen
- 2.
die Schuld geben, vorwerfen
לחשוב או לומר שמישהו אחראי למשהו רע שקרה≈ לבוא בטענות, לגנות
- לְהַאֲשִׁים אֶת מִישֶׁהוּ (בְּמַשֶּׁהוּ)— jdm. die Schuld geben
Konjugation von להאשים: Präsens, Vergangenheit und Futur, Imperativ, Passiv
| Infinitiv | Präsens | |||
|---|---|---|---|---|
| Sg., mask. | Sg., fem. | Pl., mask. | Pl., fem. | |
| לְהַאֲשִׁיםleha'aschímלהאשים | מַאֲשִׁיםma'aschímמאשים | מַאֲשִׁימָהma'aschimáמאשימה | מַאֲשִׁימִיםma'aschimímמאשימים | מַאֲשִׁימוֹתma'aschimótמאשימות |
| Person | Vergangenheit | Futur |
|---|---|---|
| ichאֲנִי | הֶאֱשַׁמְתִּיhe'eschámtiהאשמתי | אַאֲשִׁיםa'aschímאאשים |
| wirאֲנַחְנוּ | הֶאֱשַׁמְנוּhe'eschámnuהאשמנו | נַאֲשִׁיםna'aschímנאשים |
| du (m.)אַתָּה | הֶאֱשַׁמְתָּhe'eschámtaהאשמת | תַּאֲשִׁיםta'aschímתאשים |
| du (f.)אַתְּ | הֶאֱשַׁמְתְּhe'eschámtהאשמת | תַּאֲשִׁימִיta'aschímiתאשימי |
| ihr (m.)אַתֶּם | הֶאֱשַׁמְתֶּםhe'eschamtémהאשמתם | תַּאֲשִׁימוּta'aschímuתאשימו |
| ihr (f.)אַתֶּן | הֶאֱשַׁמְתֶּןhe'eschamténהאשמתן | תַּאֲשִׁימוּta'aschímuתאשימותַּאֲשֵׁמְנָהta'aschémnaתאשמנהgehoben |
| erהוּא | הֶאֱשִׁיםhe'eschímהאשים | יַאֲשִׁיםja'aschímיאשים |
| sie (Sg.)הִיא | הֶאֱשִׁימָהhe'eschímaהאשימה | תַּאֲשִׁיםta'aschímתאשים |
| sie (Pl.)הֵם / הֵן | הֶאֱשִׁימוּhe'eschímuהאשימו | יַאֲשִׁימוּja'aschímuיאשימותַּאֲשֵׁמְנָהta'aschémnaתאשמנהfem., gehoben |
| Imperativ | |||
|---|---|---|---|
| du (m.)אַתָּה | du (f.)אַתְּ | ihr (m.)אַתֶּם | ihr (f.)אַתֶּן |
| הַאֲשֵׁםha'aschémהאשם | הַאֲשִׁימִיha'aschímiהאשימי | הַאֲשִׁימוּha'aschímuהאשימו | הַאֲשִׁימוּha'aschímuהאשימוהַאֲשֵׁמְנָהha'aschémnaהאשמנהgehoben |
Passiv
| Präsens | |||
|---|---|---|---|
| Sg., mask. | Sg., fem. | Pl., mask. | Pl., fem. |
| מֻאֲשָׁםmu'aschámמואשם | מֻאֲשֶׁמֶתmu'aschémetמואשמת | מֻאֲשָׁמִיםmu'aschamímמואשמים | מֻאֲשָׁמוֹתmu'aschamótמואשמות |
| Person | Vergangenheit | Futur |
|---|---|---|
| ichאֲנִי | הֻאֲשַׁמְתִּיhu'aschámtiהואשמתי | אֻאֲשַׁםu'aschámאואשם |
| wirאֲנַחְנוּ | הֻאֲשַׁמְנוּhu'aschámnuהואשמנו | נֻאֲשַׁםnu'aschámנואשם |
| du (m.)אַתָּה | הֻאֲשַׁמְתָּhu'aschámtaהואשמת | תֻּאֲשַׁםtu'aschámתואשם |
| du (f.)אַתְּ | הֻאֲשַׁמְתְּhu'aschámtהואשמת | תֻּאַשְׁמִיtu'aschmíתואשמי |
| ihr (m.)אַתֶּם | הֻאֲשַׁמְתֶּםhu'aschamtémהואשמתם | תֻּאַשְׁמוּtu'aschmúתואשמו |
| ihr (f.)אַתֶּן | הֻאֲשַׁמְתֶּןhu'aschamténהואשמתן | תֻּאַשְׁמוּtu'áschmuתואשמותֻּאֲשַׁמְנָהtu'aschámnaתואשמנהgehoben |
| erהוּא | הֻאֲשַׁםhu'aschámהואשם | יֻאֲשַׁםju'aschámיואשם |
| sie (Sg.)הִיא | הֻאַשְׁמָהhu'aschmáהואשמה | תֻּאֲשַׁםtu'aschámתואשם |
| sie (Pl.)הֵם / הֵן | הֻאַשְׁמוּhu'aschmúהואשמו | יֻאַשְׁמוּju'aschmúיואשמותֻּאֲשַׁמְנָהtu'aschámnaתואשמנהfem., gehoben |
Beispiele mit להאשים
השכנה האשימה אותנו ברעש בלילה.
Die Nachbarin beschuldigte uns, nachts Lärm zu machen.
אני לא מאשים אותך, כולם טועים לפעמים.
Ich gebe dir keine Schuld, jeder irrt sich mal.
אני לא יכול להאשים אותו.
תפסיק להאשים את עצמך.
Tatoeba · fekundulo · IvritLover · CC BY 2.0 FR
אתה מאשים את תום?