לְהַטְבִּיל عمّد

1. 1.

   عمّد

   להכניס אדם למים בטקס דתי כדי שיהיה נוצרי

   • לְהַטְבִּיל אֶת מִישֶׁהוּ— عمّد أحدًا
2. 2.

   غطّس، غمس

   להכניס משהו לנוזל לרגע ולהוציא אותו≈ לטבול, לשקוע

   • לְהַטְבִּיל אֶת מַשֶּׁהוּ בְּ־מַשֶּׁהוּ— غمس شيئًا في شيء

تصريف להטביל: المضارع والماضي والمستقبل والأمر والمبني للمجهول

أمثلة مع להטביל

• ביום ראשון הטבילו את התינוק בכנסייה הקטנה בכפר.

  يوم الأحد عمّدوا الطفل في الكنيسة الصغيرة في القرية.

• הטבלתי עוגייה בחלב החם, כמו כשהייתי ילדה.

  غمست كعكة في الحليب الساخن كما كنت أفعل وأنا طفلة.