מַבְהִיל مخيف، مفزع
مَڤهيلبدون تشكيل: מבהילصفةالجذر:ב-ה-ל
معنى מבהיל وترجمتها
- 1.
مخيف، مفزع، مقلق
שגורם לפחד או לדאגה גדולה≈ מפחיד, מדאיג
מבהיל: المذكر والمؤنث، المفرد والجمع
| مذكر | مؤنث | |
|---|---|---|
| مفرد | מַבְהִילمَڤهيلמבהיל | מַבְהִילָהمَڤهيلاמבהילה |
| جمع | מַבְהִילִיםمَڤهيليمמבהילים | מַבְהִילוֹתمَڤهيلوتמבהילות |