לָקוּי معيب، ناقص
لاقويبدون تشكيل: לקויصفةالجذر:ל-ק-ה
معنى לקוי وترجمتها
- 1.
معيب، ناقص، ضعيف
שיש בו פגם ואינו עובד או נעשה כמו שצריך≈ פגום, גרוע, חלש
- 2.
ذو إعاقة، ضعيف
לקוי שמיעה: ضعيف السمع
שיש לו בעיה קבועה ביכולת מסוימת, כמו שמיעה, ראייה או למידה≈ בעל מוגבלות
- לָקוּי בְּ־(שְׁמִיעָה, רְאִיָּה)— ضعيف في شيء; مصاب بخلل في شيء
לקוי: المذكر والمؤنث، المفرد والجمع
| مذكر | مؤنث | |
|---|---|---|
| مفرد | לָקוּיلاقويלקוי | לְקוּיָהلِقوياלקויה |
| جمع | לְקוּיִיםلِقوييمלקויים | לְקוּיוֹתلِقويوتלקויות |
أمثلة مع לקוי
התאורה בחדר לקויה, ואי אפשר לקרוא בו בערב.
الإضاءة في الغرفة ضعيفة، ولا يمكن القراءة فيها مساء.
הבן של מיכל לקוי בשמיעה, אז המורה מדברת אליו מקרוב.
ابن ميخال ضعيف السمع، لذلك تتحدث إليه المعلمة عن قرب.
מה היה לקוי אצלך?
יש לי ראיה לקויה.
Tatoeba · fekundulo · shanghainese · CC BY 2.0 FR
היא פרשה בגלל בריאות לקויה.
Tatoeba · rafaga · Lenin_1917 · CC BY 2.0 FR