מְרֻבֶּה متعدد، كثير

1. 1.

   متعدد، كثير، عديد

   שיש ממנו הרבה, בכמות גדולה≈ רב, רבים

מרובה: المذكر والمؤنث، المفرد والجمع

أمثلة مع מרובה

• לשיטה החדשה יש יתרונות מרובים ללקוחות.

  للطريقة الجديدة فوائد عديدة للزبائن.

• הוא מתמודד עם מכשולים מרובים.

  Tatoeba · Eldad · shanghainese · CC BY 2.0 FR

• האפשרויות מרובות מדי.

  Tatoeba · MrShoval · Lenin_1917 · CC BY 2.0 FR

• במסיבה, אחד מיריביו הפוליטיים הלבין את פניו מול האורחים המרובים.

  Tatoeba · fekundulo · Hellerick · CC BY 2.0 FR