לְהַקְפִּיץ to bounce, to toss

1. 1.

   to bounce, to toss, to make jump

   לגרום למשהו לקפוץ או לעלות למעלה, כמו כדור≈ לזרוק למעלה

   • לְהַקְפִּיץ אֶת מַשֶּׁהוּ— to bounce sth; to toss sth
2. 2.

   to give a ride, to drop off

   by car

   לקחת מישהו ברכב ולהביא אותו למקום מסוים≈ להסיע, לתת טרמפ

   • לְהַקְפִּיץ אֶת מִישֶׁהוּ לְ־מָקוֹם— to give sb a ride to a place
3. 3.

   to call up urgently, to scramble

   colloq.; summon at short notice

   לקרוא למישהו לבוא מיד, בלי הודעה מראש≈ להזעיק, לגייס בדחיפות

   • לְהַקְפִּיץ אֶת מִישֶׁהוּ— to call sb in urgently

להקפיץ conjugation: present, past and future tense, imperative, passive voice

Examples with להקפיץ

• הילד מקפיץ את הכדור על הרצפה כל הבוקר

  The boy has been bouncing the ball on the floor all morning.

• אתה יכול להקפיץ אותי לתחנה? אני מאחר לאוטובוס

  Can you give me a ride to the station? I'm late for the bus. (to a man)

• באמצע הלילה הקפיצו את הרופא לבית החולים

  In the middle of the night they called the doctor in to the hospital urgently.