לְהַלְקוֹת auspeitschen, geißeln
lehalkótOhne Nikud: להלקותVerbBinjan: hif'ílהִפְעִילWurzel:ל-ק-ה
Bedeutung und Übersetzung von להלקות
- 1.
auspeitschen, geißeln
להכות מישהו בשוט או במקל כעונש≈ להצליף
- לְהַלְקוֹת אֶת מִישֶׁהוּ— jdn. auspeitschen
Konjugation von להלקות: Präsens, Vergangenheit und Futur, Imperativ, Passiv
| Infinitiv | Präsens | |||
|---|---|---|---|---|
| Sg., mask. | Sg., fem. | Pl., mask. | Pl., fem. | |
| לְהַלְקוֹתlehalkótלהלקות | מַלְקֶהmalkéמלקה | מַלְקָהmalkáמלקה | מַלְקִיםmalkímמלקים | מַלְקוֹתmalkótמלקות |
| Person | Vergangenheit | Futur |
|---|---|---|
| ichאֲנִי | הִלְקֵיתִיhilkétiהלקיתי | אַלְקֶהalkéאלקה |
| wirאֲנַחְנוּ | הִלְקֵינוּhilkénuהלקינו | נַלְקֶהnalkéנלקה |
| du (m.)אַתָּה | הִלְקֵיתָhilkétaהלקית | תַּלְקֶהtalkéתלקה |
| du (f.)אַתְּ | הִלְקֵיתhilkétהלקית | תַּלְקִיtalkíתלקי |
| ihr (m.)אַתֶּם | הִלְקֵיתֶםhilketémהלקיתם | תַּלְקוּtalkúתלקו |
| ihr (f.)אַתֶּן | הִלְקֵיתֶןhilketénהלקיתן | תַּלְקוּtalkúתלקותַּלְקֶינָהtalkénaתלקינהgehoben |
| erהוּא | הִלְקָהhilkáהלקה | יַלְקֶהjalkéילקה |
| sie (Sg.)הִיא | הִלְקְתָהhilketáהלקתה | תַּלְקֶהtalkéתלקה |
| sie (Pl.)הֵם / הֵן | הִלְקוּhilkúהלקו | יַלְקוּjalkúילקותַּלְקֶינָהtalkénaתלקינהfem., gehoben |
| Imperativ | |||
|---|---|---|---|
| du (m.)אַתָּה | du (f.)אַתְּ | ihr (m.)אַתֶּם | ihr (f.)אַתֶּן |
| הַלְקֵהhalkéהלקה | הַלְקִיhalkíהלקי | הַלְקוּhalkúהלקו | הַלְקוּhalkúהלקוהַלְקֶינָהhalkénaהלקינהgehoben |
Passiv
| Präsens | |||
|---|---|---|---|
| Sg., mask. | Sg., fem. | Pl., mask. | Pl., fem. |
| מֻלְקֶהmulkéמולקה | מֻלְקֵיתmulkétמולקית | מֻלְקִיםmulkímמולקים | מֻלְקוֹתmulkótמולקות |
| Person | Vergangenheit | Futur |
|---|---|---|
| ichאֲנִי | הֻלְקֵיתִיhulkétiהולקיתי | אֻלְקֶהulkéאולקה |
| wirאֲנַחְנוּ | הֻלְקֵינוּhulkénuהולקינו | נֻלְקֶהnulkéנולקה |
| du (m.)אַתָּה | הֻלְקֵיתָhulkétaהולקית | תֻּלְקֶהtulkéתולקה |
| du (f.)אַתְּ | הֻלְקֵיתhulkétהולקית | תֻּלְקִיtulkíתולקי |
| ihr (m.)אַתֶּם | הֻלְקֵיתֶםhulketémהולקיתם | תֻּלְקוּtulkúתולקו |
| ihr (f.)אַתֶּן | הֻלְקֵיתֶןhulketénהולקיתן | תֻּלְקוּtulkúתולקותֻּלְקֶינָהtulkénaתולקינהgehoben |
| erהוּא | הֻלְקָהhulkáהולקה | יֻלְקֶהjulkéיולקה |
| sie (Sg.)הִיא | הֻלְקְתָהhulketáהולקתה | תֻּלְקֶהtulkéתולקה |
| sie (Pl.)הֵם / הֵן | הֻלְקוּhulkúהולקו | יֻלְקוּjulkúיולקותֻּלְקֶינָהtulkénaתולקינהfem., gehoben |
Beispiele mit להלקות
בימי הביניים הלקו את הגנבים בכיכר של העיר.
Im Mittelalter wurden Diebe auf dem Stadtplatz ausgepeitscht.