לְקַלֵּל verfluchen
lekalélOhne Nikud: לקללVerbBinjan: piélפִּעֵלWurzel:ק-ל-ל
Bedeutung und Übersetzung von לקלל
- 1.
verfluchen
לבקש שמשהו רע יקרה למישהו≈ לאחל רעה
- לְקַלֵּל אֶת מִישֶׁהוּ— jdn verfluchen
- 2.
fluchen, schimpfen
להשתמש במילים גסות, בדרך כלל מכעס≈ לגדף
Konjugation von לקלל: Präsens, Vergangenheit und Futur, Imperativ, Passiv
| Infinitiv | Präsens | |||
|---|---|---|---|---|
| Sg., mask. | Sg., fem. | Pl., mask. | Pl., fem. | |
| לְקַלֵּלlekalélלקלל | מְקַלֵּלmekalélמקלל | מְקַלֶּלֶתmekaléletמקללת | מְקַלְּלִיםmekalelímמקללים | מְקַלְּלוֹתmekalelótמקללות |
| Person | Vergangenheit | Futur |
|---|---|---|
| ichאֲנִי | קִלַּלְתִּיkiláltiקיללתי | אֲקַלֵּלakalélאקלל |
| wirאֲנַחְנוּ | קִלַּלְנוּkilálnuקיללנו | נְקַלֵּלnekalélנקלל |
| du (m.)אַתָּה | קִלַּלְתָּkiláltaקיללת | תְּקַלֵּלtekalélתקלל |
| du (f.)אַתְּ | קִלַּלְתְּkiláltקיללת | תְּקַלְּלִיtekalelíתקללי |
| ihr (m.)אַתֶּם | קִלַּלְתֶּםkilaltémקיללתם | תְּקַלְּלוּtekalelúתקללו |
| ihr (f.)אַתֶּן | קִלַּלְתֶּןkilalténקיללתן | תְּקַלְּלוּtekalelúתקללותְּקַלֵּלְנָהtekalélnaתקללנהgehoben |
| erהוּא | קִלֵּלkilélקילל | יְקַלֵּלjekalélיקלל |
| sie (Sg.)הִיא | קִלְּלָהkileláקיללה | תְּקַלֵּלtekalélתקלל |
| sie (Pl.)הֵם / הֵן | קִלְּלוּkilelúקיללו | יְקַלְּלוּjekalelúיקללותְּקַלֵּלְנָהtekalélnaתקללנהfem., gehoben |
| Imperativ | |||
|---|---|---|---|
| du (m.)אַתָּה | du (f.)אַתְּ | ihr (m.)אַתֶּם | ihr (f.)אַתֶּן |
| קַלֵּלkalélקלל | קַלְּלִיkalelíקללי | קַלְּלוּkalelúקללו | קַלְּלוּkalelúקללוקַלֵּלְנָהkalélnaקללנהgehoben |
Passiv
| Präsens | |||
|---|---|---|---|
| Sg., mask. | Sg., fem. | Pl., mask. | Pl., fem. |
| מְקֻלָּלmekulálמקולל | מְקֻלֶּלֶתmekuléletמקוללת | מְקֻלָּלִיםmekulalímמקוללים | מְקֻלָּלוֹתmekulalótמקוללות |
| Person | Vergangenheit | Futur |
|---|---|---|
| ichאֲנִי | קֻלַּלְתִּיkuláltiקוללתי | אֲקֻלַּלakulálאקולל |
| wirאֲנַחְנוּ | קֻלַּלְנוּkulálnuקוללנו | נְקֻלַּלnekulálנקולל |
| du (m.)אַתָּה | קֻלַּלְתָּkuláltaקוללת | תְּקֻלַּלtekulálתקולל |
| du (f.)אַתְּ | קֻלַּלְתְּkuláltקוללת | תְּקֻלְּלִיtekulelíתקוללי |
| ihr (m.)אַתֶּם | קֻלַּלְתֶּםkulaltémקוללתם | תְּקֻלְּלוּtekulelúתקוללו |
| ihr (f.)אַתֶּן | קֻלַּלְתֶּןkulalténקוללתן | תְּקֻלְּלוּtekulelúתקוללותְּקֻלַּלְנָהtekulálnaתקוללנהgehoben |
| erהוּא | קֻלַּלkulálקולל | יְקֻלַּלjekulálיקולל |
| sie (Sg.)הִיא | קֻלְּלָהkuleláקוללה | תְּקֻלַּלtekulálתקולל |
| sie (Pl.)הֵם / הֵן | קֻלְּלוּkulelúקוללו | יְקֻלְּלוּjekulelúיקוללותְּקֻלַּלְנָהtekulálnaתקוללנהfem., gehoben |
Beispiele mit לקלל
בסיפור, המכשפה קיללה את המלך ואת כל הממלכה שלו.
In der Geschichte verfluchte die Hexe den König und sein ganzes Reich.
כשהמחשב נתקע שוב, השכן קילל בקול רם.
Als der Computer wieder hängen blieb, fluchte der Nachbar laut.
למה אתה מקלל את טום?
אינני אוהב שאתה מקלל.
תום התחיל לקלל.