לִכְבּוֹת ausgehen, erlöschen
lichbótOhne Nikud: לכבותVerbBinjan: paálפָּעַלWurzel:כ-ב-ה
Bedeutung und Übersetzung von לכבות
- 1.
ausgehen, erlöschen
להפסיק לבעור או להאיר≈ להיכבות
Konjugation von לכבות: Präsens, Vergangenheit und Futur, Imperativ
| Infinitiv | Präsens | |||
|---|---|---|---|---|
| Sg., mask. | Sg., fem. | Pl., mask. | Pl., fem. | |
| לִכְבּוֹתlichbótלכבות | כָּבֶהkawéכבה | כָּבָהkawáכבה | כָּבִיםkawímכבים | כָּבוֹתkawótכבות |
| Person | Vergangenheit | Futur |
|---|---|---|
| ichאֲנִי | כָּבִיתִיkawítiכביתי | אֶכְבֶּהechbéאכבה |
| wirאֲנַחְנוּ | כָּבִינוּkawínuכבינו | נִכְבֶּהnichbéנכבה |
| du (m.)אַתָּה | כָּבִיתָkawítaכבית | תִּכְבֶּהtichbéתכבה |
| du (f.)אַתְּ | כָּבִיתkawítכבית | תִּכְבִּיtichbíתכבי |
| ihr (m.)אַתֶּם | כְּבִיתֶםkwitémכביתםכָּבִיתֶםkawítemכביתםumg. Betonung | תִּכְבּוּtichbúתכבו |
| ihr (f.)אַתֶּן | כְּבִיתֶןkwiténכביתןכָּבִיתֶןkawítenכביתןumg. Betonung | תִּכְבּוּtichbúתכבותִּכְבֶּינָהtichbénaתכבינהgehoben |
| erהוּא | כָּבָהkawáכבה | יִכְבֶּהjichbéיכבה |
| sie (Sg.)הִיא | כָּבְתָהkawtáכבתה | תִּכְבֶּהtichbéתכבה |
| sie (Pl.)הֵם / הֵן | כָּבוּkawúכבו | יִכְבּוּjichbúיכבותִּכְבֶּינָהtichbénaתכבינהfem., gehoben |
| Imperativ | |||
|---|---|---|---|
| du (m.)אַתָּה | du (f.)אַתְּ | ihr (m.)אַתֶּם | ihr (f.)אַתֶּן |
| כְּבֵהkweכבה | כְּבִיkwiכבי | כְּבוּkwuכבו | כְּבוּkwuכבוכְּבֶינָהkwénaכבינהgehoben |
Beispiele mit לכבות
השארנו את המדורה לבד, ועד הבוקר היא כבתה לגמרי.
Wir haben das Lagerfeuer allein gelassen, und bis zum Morgen war es ganz ausgegangen.
פתאום כל האורות כבו.
לפתע כל האורות כבו.
פתאום האורות כבו.
Tatoeba · MrShoval · sharptoothed · CC BY 2.0 FR