לִכְבֹּשׁ erobern, einnehmen

lichbóschOhne Nikud: לכבוש

VerbBinjan: paálפָּעַלWurzel:כ-ב-ש

Bedeutung und Übersetzung von לכבוש

1.
erobern, einnehmen
להשתלט בכוח על מקום או שטח≈ להשתלט, לתפוס
- לִכְבּוֹשׁ אֶת מַשֶּׁהוּ— etw erobern
2.
erobern, für sich gewinnen, bezaubern
לגרום לאנשים לאהוב ולהעריך מאוד≈ להקסים, לרכוש את הלב
- לִכְבּוֹשׁ אֶת מִישֶׁהוּ / אֶת הַלֵּב שֶׁל— jdn erobern
3.
unterdrücken, zurückhalten, verbeißen
לא לתת לרגש, לחיוך או לדמעות לצאת החוצה≈ לעצור, להבליג, להסתיר
4.
einlegen, einmachen
לשים ירקות או פירות במים, מלח או חומץ כדי לשמור אותם≈ לכבוש ירקות, לשמר

Infinitiv	Präsens
Infinitiv	Sg., mask.	Sg., fem.	Pl., mask.	Pl., fem.
לִכְבֹּשׁlichbóschלכבוש	כּוֹבֵשׁkowéschכובש	כּוֹבֶשֶׁתkowéschetכובשת	כּוֹבְשִׁיםkowschímכובשים	כּוֹבְשׁוֹתkowschótכובשות

	ichאֲנִי	wirאֲנַחְנוּ	du (m.)אַתָּה	du (f.)אַתְּ	ihr (m.)אַתֶּם	ihr (f.)אַתֶּן	erהוּא	sie (Sg.)הִיא	sie (Pl.)הֵם / הֵן
Vergangenheit	כָּבַשְׁתִּיkawáschtiכבשתי	כָּבַשְׁנוּkawáschnuכבשנו	כָּבַשְׁתָּkawáschtaכבשת	כָּבַשְׁתְּkawáschtכבשת	כְּבַשְׁתֶּםkwaschtémכבשתםכָּבַשְׁתֶּםkawáschtemכבשתםumg. Betonung	כְּבַשְׁתֶּןkwaschténכבשתןכָּבַשְׁתֶּןkawáschtenכבשתןumg. Betonung	כָּבַשׁkawáschכבש	כָּבְשָׁהkawscháכבשה	כָּבְשׁוּkawschúכבשו
Futur	אֶכְבֹּשׁechbóschאכבוש	נִכְבֹּשׁnichbóschנכבוש	תִּכְבֹּשׁtichbóschתכבוש	תִּכְבְּשִׁיtichbeschíתכבשי	תִּכְבְּשׁוּtichbeschúתכבשו	תִּכְבְּשׁוּtichbeschúתכבשותִּכְבֹּשְׁנָהtichbóschnaתכבושנהgehoben	יִכְבֹּשׁjichbóschיכבוש	תִּכְבֹּשׁtichbóschתכבוש	יִכְבְּשׁוּjichbeschúיכבשותִּכְבֹּשְׁנָהtichbóschnaתכבושנהfem., gehoben

Person	Vergangenheit	Futur
ichאֲנִי	כָּבַשְׁתִּיkawáschtiכבשתי	אֶכְבֹּשׁechbóschאכבוש
wirאֲנַחְנוּ	כָּבַשְׁנוּkawáschnuכבשנו	נִכְבֹּשׁnichbóschנכבוש
du (m.)אַתָּה	כָּבַשְׁתָּkawáschtaכבשת	תִּכְבֹּשׁtichbóschתכבוש
du (f.)אַתְּ	כָּבַשְׁתְּkawáschtכבשת	תִּכְבְּשִׁיtichbeschíתכבשי
ihr (m.)אַתֶּם	כְּבַשְׁתֶּםkwaschtémכבשתםכָּבַשְׁתֶּםkawáschtemכבשתםumg. Betonung	תִּכְבְּשׁוּtichbeschúתכבשו
ihr (f.)אַתֶּן	כְּבַשְׁתֶּןkwaschténכבשתןכָּבַשְׁתֶּןkawáschtenכבשתןumg. Betonung	תִּכְבְּשׁוּtichbeschúתכבשותִּכְבֹּשְׁנָהtichbóschnaתכבושנהgehoben
erהוּא	כָּבַשׁkawáschכבש	יִכְבֹּשׁjichbóschיכבוש
sie (Sg.)הִיא	כָּבְשָׁהkawscháכבשה	תִּכְבֹּשׁtichbóschתכבוש
sie (Pl.)הֵם / הֵן	כָּבְשׁוּkawschúכבשו	יִכְבְּשׁוּjichbeschúיכבשותִּכְבֹּשְׁנָהtichbóschnaתכבושנהfem., gehoben

Imperativ
du (m.)אַתָּה	du (f.)אַתְּ	ihr (m.)אַתֶּם	ihr (f.)אַתֶּן
כְּבֹשׁkwoschכבוש	כִּבְשִׁיkiwschíכבשי	כִּבְשׁוּkiwschúכבשו	כִּבְשׁוּkiwschúכבשוכְּבֹשְׁנָהkwóschnaכבושנהgehoben

בשיעור היסטוריה למדנו איך הרומאים כבשו את העיר
Im Geschichtsunterricht haben wir gelernt, wie die Römer die Stadt eroberten.
הזמרת הצעירה כבשה את הקהל כבר בשיר הראשון
Die junge Sängerin eroberte das Publikum schon mit dem ersten Lied.
כבשתי את הצחוק עד שהמנהל יצא מהחדר.
Ich habe mir das Lachen verbissen, bis der Chef den Raum verlassen hatte.
סבתא שלי כובשת מלפפונים בצנצנות גדולות כל קיץ.
Meine Oma legt jeden Sommer Gurken in großen Gläsern ein.
תום ניסה לכבוש את החיוך.
Tatoeba · fekundulo · odexed · CC BY 2.0 FR
אנשי המאדים כבשו את כדור הארץ.
Tatoeba · fekundulo · shanghainese · CC BY 2.0 FR
תום לא הצליח לכבוש את רגשותיו.
Tatoeba · fekundulo · marafon · CC BY 2.0 FR