לְהִמָּחוֹת انمحى، مُحي
لِهيماحوتبدون تشكيل: להימחותفعلالبناء: نِفعالנִפְעַלالجذر:מ-ח-ה
معنى להימחות وترجمتها
- 1.
انمحى، مُحي، زال
فصيح
להיעלם לגמרי, כך שלא נשאר סימן≈ להימחק, להיעלם
- לְהִמָּחוֹת מִ־מַשֶּׁהוּ (מֵהַזִּכָּרוֹן; מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה)— انمحى من شيء
تصريف להימחות: المضارع والماضي والمستقبل والأمر
| المصدر | المضارع | |||
|---|---|---|---|---|
| مفرد مذكر | مفرد مؤنث | جمع مذكر | جمع مؤنث | |
| לְהִמָּחוֹתلِهيماحوتלהימחות | נִמְחֶהنِمحِهנמחה | נִמְחֵיתنِمحيتנמחית | נִמְחִיםنِمحيمנמחים | נִמְחוֹתنِمحوتנמחות |
| الشخص | الماضي | المستقبل |
|---|---|---|
| أناאֲנִי | נִמְחֵיתִיنِمحيتيנמחיתי | אֶמָּחֶהإماحِهאמחה |
| نحنאֲנַחְנוּ | נִמְחֵינוּنِمحينوנמחינו | נִמָּחֶהنيماحِهנימחה |
| أنتَאַתָּה | נִמְחֵיתָنِمحيتاנמחית | תִּמָּחֶהتيماحِهתימחה |
| أنتِאַתְּ | נִמְחֵיתنِمحيتנמחית | תִּמָּחִיتيماحيתימחי |
| أنتمאַתֶּם | נִמְחֵיתֶםنِمحيتِمנמחיתם | תִּמָּחוּتيماحوתימחו |
| أنتنّאַתֶּן | נִמְחֵיתֶןنِمحيتِنנמחיתן | תִּמָּחוּتيماحوתימחותִּמָּחֶינָהتيماحيناתימחינהفصيح |
| هوהוּא | נִמְחָהنِمحاנמחה | יִמָּחֶהييماحِهיימחה |
| هيהִיא | נִמְחֲתָהنِمحَتاנמחתה | תִּמָּחֶהتيماحِهתימחה |
| هم / هنّהֵם / הֵן | נִמְחוּنِمحوנמחו | יִמָּחוּييماحوיימחותִּמָּחֶינָהتيماحيناתימחינהمؤنث، فصيح |
| الأمر | |||
|---|---|---|---|
| أنتَאַתָּה | أنتِאַתְּ | أنتمאַתֶּם | أنتنّאַתֶּן |
| הִמָּחֵהهيماحيهהימחה | הִמָּחִיهيماحيהימחי | הִמָּחוּهيماحوהימחו | הִמָּחוּهيماحوהימחוהִמָּחֶינָהهيماحيناהימחינהفصيح |
أمثلة مع להימחות
הרגע הזה לעולם לא יימחה מהזיכרון שלי
لن تنمحي تلك اللحظة أبدًا من ذاكرتي.
הכתובות על הקיר הישן נמחו כמעט לגמרי מהגשם
انمحت الكتابات على الجدار القديم بالكامل تقريبًا بسبب المطر.