מֻשְׁבָּע محلّف، عضو هيئة محلفين
مُشبابدون تشكيل: מושבעاسممذكرالجذر:ש-ב-ע
معنى מושבע وترجمتها
- 1.
محلّف، عضو هيئة محلفين
אדם רגיל שמחליט עם אחרים בבית משפט אם הנאשם אשם≈ שופט מהעם
- 2.
متأصّل، مزمن، وفيّ
مثلا: أعزب مزمن، مشجع وفيّ
שדבק בדרך או בהרגל שלו ולא ישנה אותם≈ מוצהר, קבוע
מושבע: الجمع وحالة الإضافة وصيغ الملكية
الصيغة الأساسية
| مفرد | جمع |
|---|---|
| מֻשְׁבָּעمُشباמושבע | מֻשְׁבָּעִיםمُشباعيمמושבעים |
الإضافة
| مفرد | جمع |
|---|---|
| מֻשְׁבַּעمُشباמושבע | מֻשְׁבְּעֵיمُشبِعيמושבעי |
مع الضمائر المتصلة
| الشخص | مفرد + ضمير | جمع + ضمير |
|---|---|---|
| ليאֲנִי | מֻשְׁבָּעִיمُشباعيמושבעי | מֻשְׁבָּעַיمُشباعايמושבעיי |
| لكَאַתָּה | מֻשְׁבָּעֲךָمُشباعَخاמושבעך | מֻשְׁבָּעֶיךָمُشباعيخاמושבעיך |
| لكِאַתְּ | מֻשְׁבָּעֵךְمُشباعيخמושבעך | מֻשְׁבָּעַיִךְمُشباعايِخמושבעייך |
| لهהוּא | מֻשְׁבָּעוֹمُشباعوמושבעו | מֻשְׁבָּעָיוمُشباعاڤמושבעיו |
| لهاהִיא | מֻשְׁבָּעָהּمُشباعاמושבעה | מֻשְׁבָּעֶיהָمُشباعيهاמושבעיה |
| لناאֲנַחְנוּ | מֻשְׁבָּעֵנוּمُشباعينوמושבענו | מֻשְׁבָּעֵינוּمُشباعينوמושבעינו |
| لكمאַתֶּם | מֻשְׁבַּעֲכֶםمُشباعَخِمמושבעכם | מֻשְׁבְּעֵיכֶםمُشبِعيخِمמושבעיכם |
| لكنّאַתֶּן | מֻשְׁבַּעֲכֶןمُشباعَخِنמושבעכן | מֻשְׁבְּעֵיכֶןمُشبِعيخِنמושבעיכן |
| لهمהֵם | מֻשְׁבָּעָםمُشباعامמושבעם | מֻשְׁבְּעֵיהֶםمُشبِعيهِمמושבעיהם |
| لهنّהֵן | מֻשְׁבָּעָןمُشباعانמושבען | מֻשְׁבְּעֵיהֶןمُشبِعيهِنמושבעיהן |
أمثلة مع מושבע
אחרי שבוע של דיונים המושבעים הגיעו להחלטה.
بعد أسبوع من المداولات توصّل المحلفون إلى قرار.
אבא שלי אוהד מושבע של הקבוצה המקומית כבר ארבעים שנה.
أبي مشجع وفيّ للفريق المحلي منذ أربعين سنة.
תוכל בבקשה לתאר לחבר המושבעים מה קרה?
חבר המושבעים הפך פסק דין אשם.
חבר המושבעים מצא את תום חף מפשע.