לִכְפּוֹת aufzwingen, zwingen
lichpótOhne Nikud: לכפותVerbBinjan: paálפָּעַלWurzel:כ-פ-ה
Bedeutung und Übersetzung von לכפות
- 1.
aufzwingen, zwingen, auferlegen
לגרום למישהו לקבל או לעשות דבר בלי שהוא רוצה≈ להכריח, לחייב
- לִכְפּוֹת עַל מִישֶׁהוּ אֶת מַשֶּׁהוּ / לַעֲשׂוֹת— jdm. etw. aufzwingen; jdn. zwingen
Konjugation von לכפות: Präsens, Vergangenheit und Futur, Imperativ
| Infinitiv | Präsens | |||
|---|---|---|---|---|
| Sg., mask. | Sg., fem. | Pl., mask. | Pl., fem. | |
| לִכְפּוֹתlichpótלכפות | כּוֹפֶהkoféכופה | כּוֹפָהkofáכופה | כּוֹפִיםkofímכופים | כּוֹפוֹתkofótכופות |
| Person | Vergangenheit | Futur |
|---|---|---|
| ichאֲנִי | כָּפִיתִיkafítiכפיתי | אֶכְפֶּהechpéאכפה |
| wirאֲנַחְנוּ | כָּפִינוּkafínuכפינו | נִכְפֶּהnichpéנכפה |
| du (m.)אַתָּה | כָּפִיתָkafítaכפית | תִּכְפֶּהtichpéתכפה |
| du (f.)אַתְּ | כָּפִיתkafítכפית | תִּכְפִּיtichpíתכפי |
| ihr (m.)אַתֶּם | כְּפִיתֶםkfitémכפיתםכָּפִיתֶםkafítemכפיתםumg. Betonung | תִּכְפּוּtichpúתכפו |
| ihr (f.)אַתֶּן | כְּפִיתֶןkfiténכפיתןכָּפִיתֶןkafítenכפיתןumg. Betonung | תִּכְפּוּtichpúתכפותִּכְפֶּינָהtichpénaתכפינהgehoben |
| erהוּא | כָּפָהkafáכפה | יִכְפֶּהjichpéיכפה |
| sie (Sg.)הִיא | כָּפְתָהkaftáכפתה | תִּכְפֶּהtichpéתכפה |
| sie (Pl.)הֵם / הֵן | כָּפוּkafúכפו | יִכְפּוּjichpúיכפותִּכְפֶּינָהtichpénaתכפינהfem., gehoben |
| Imperativ | |||
|---|---|---|---|
| du (m.)אַתָּה | du (f.)אַתְּ | ihr (m.)אַתֶּם | ihr (f.)אַתֶּן |
| כְּפֵהkfeכפה | כְּפִיkfiכפי | כְּפוּkfuכפו | כְּפוּkfuכפוכְּפֶינָהkfénaכפינהgehoben |
Beispiele mit לכפות
ההורים שלו לא כופים עליו ללמוד רפואה.
Seine Eltern zwingen ihn nicht, Medizin zu studieren.
המנהל החדש כפה על כולם שעות עבודה ארוכות.
Der neue Chef hat allen lange Arbeitszeiten auferlegt.
היא לא הצליחה לכפות על עצמה לקפוץ למים.
תום כפה עלי לעשות את זה.
הגשם הכבד כפה עלינו לדחות את יציאתנו.