לְהוֹכִיחַ beweisen, nachweisen
lehochí'achOhne Nikud: להוכיחVerbBinjan: hif'ílהִפְעִילWurzel:י-כ-ח
Bedeutung und Übersetzung von להוכיח
- 1.
beweisen, nachweisen
להראות בעובדות או בסימנים ברורים שמשהו נכון≈ לאשש, לאמת, להדגים
- לְהוֹכִיחַ שֶׁ־— beweisen, dass…(+ Nebensatz mit ש־ (dass))
- לְהוֹכִיחַ אֶת מַשֶּׁהוּ— etw. beweisen
- לְהוֹכִיחַ לְ־מִישֶׁהוּ (שֶׁ־ / אֶת)— jdm. beweisen
Konjugation von להוכיח: Präsens, Vergangenheit und Futur, Imperativ, Passiv
| Infinitiv | Präsens | |||
|---|---|---|---|---|
| Sg., mask. | Sg., fem. | Pl., mask. | Pl., fem. | |
| לְהוֹכִיחַlehochí'achלהוכיח | מוֹכִיחַmochí'achמוכיח | מוֹכִיחָהmochicháמוכיחה | מוֹכִיחִיםmochichímמוכיחים | מוֹכִיחוֹתmochichótמוכיחות |
| Person | Vergangenheit | Futur |
|---|---|---|
| ichאֲנִי | הוֹכַחְתִּיhocháchtiהוכחתי | אוֹכִיחַochí'achאוכיח |
| wirאֲנַחְנוּ | הוֹכַחְנוּhocháchnuהוכחנו | נוֹכִיחַnochí'achנוכיח |
| du (m.)אַתָּה | הוֹכַחְתָּhocháchtaהוכחת | תּוֹכִיחַtochí'achתוכיח |
| du (f.)אַתְּ | הוֹכַחְתְּhocháchtהוכחת | תּוֹכִיחִיtochíchiתוכיחי |
| ihr (m.)אַתֶּם | הוֹכַחְתֶּםhochachtémהוכחתם | תּוֹכִיחוּtochíchuתוכיחו |
| ihr (f.)אַתֶּן | הוֹכַחְתֶּןhochachténהוכחתן | תּוֹכִיחוּtochíchuתוכיחותּוֹכַחְנָהtocháchnaתוכחנהgehoben |
| erהוּא | הוֹכִיחַhochí'achהוכיח | יוֹכִיחַjochí'achיוכיח |
| sie (Sg.)הִיא | הוֹכִיחָהhochíchaהוכיחה | תּוֹכִיחַtochí'achתוכיח |
| sie (Pl.)הֵם / הֵן | הוֹכִיחוּhochíchuהוכיחו | יוֹכִיחוּjochíchuיוכיחותּוֹכַחְנָהtocháchnaתוכחנהfem., gehoben |
| Imperativ | |||
|---|---|---|---|
| du (m.)אַתָּה | du (f.)אַתְּ | ihr (m.)אַתֶּם | ihr (f.)אַתֶּן |
| הוֹכֵחַhoché'achהוכח | הוֹכִיחִיhochíchiהוכיחי | הוֹכִיחוּhochíchuהוכיחו | הוֹכִיחוּhochíchuהוכיחוהוֹכַחְנָהhocháchnaהוכחנהgehoben |
Passiv
| Präsens | |||
|---|---|---|---|
| Sg., mask. | Sg., fem. | Pl., mask. | Pl., fem. |
| מוּכָחmucháchמוכח | מוּכַחַתmucháchatמוכחת | מוּכָחִיםmuchachímמוכחים | מוּכָחוֹתmuchachótמוכחות |
| Person | Vergangenheit | Futur |
|---|---|---|
| ichאֲנִי | הוּכַחְתִּיhucháchtiהוכחתי | אוּכַחucháchאוכח |
| wirאֲנַחְנוּ | הוּכַחְנוּhucháchnuהוכחנו | נוּכַחnucháchנוכח |
| du (m.)אַתָּה | הוּכַחְתָּhucháchtaהוכחת | תּוּכַחtucháchתוכח |
| du (f.)אַתְּ | הוּכַחְתְּhucháchtהוכחת | תּוּכְחִיtuchechíתוכחי |
| ihr (m.)אַתֶּם | הוּכַחְתֶּםhuchachtémהוכחתם | תּוּכְחוּtuchechúתוכחו |
| ihr (f.)אַתֶּן | הוּכַחְתֶּןhuchachténהוכחתן | תּוּכְחוּtuchechúתוכחותּוּכַחְנָהtucháchnaתוכחנהgehoben |
| erהוּא | הוּכַחhucháchהוכח | יוּכַחjucháchיוכח |
| sie (Sg.)הִיא | הוּכְחָהhuchecháהוכחה | תּוּכַחtucháchתוכח |
| sie (Pl.)הֵם / הֵן | הוּכְחוּhuchechúהוכחו | יוּכְחוּjuchechúיוכחותּוּכַחְנָהtucháchnaתוכחנהfem., gehoben |
Beispiele mit להוכיח
הבדיקה הוכיחה שהמים בבאר נקיים.
Der Test hat bewiesen, dass das Brunnenwasser sauber ist.
בלי קבלה קשה להוכיח את התאריך של הקנייה.
Ohne Kassenbon ist es schwer, das Kaufdatum nachzuweisen.
הוכחתי לאבא שאני יכולה לנהוג לבד.
Ich habe meinem Vater bewiesen, dass ich allein fahren kann. (eine Frau spricht)
אני הולך להוכיח לך שאיני טועה.
Tatoeba · rafaga · shanghainese · CC BY 2.0 FR
אני לא יודע איך להוכיח את זה, זה ברור למדי.
אין לנו מה להוכיח.
Tatoeba · fekundulo · sharptoothed · CC BY 2.0 FR