הֶכְרֵחַ ضرورة، حاجة
هِخريحبدون تشكيل: הכרחاسممذكرالوزن: هِقطيلהֶקְטֵלالجذر:כ-ר-ח
معنى הכרח وترجمتها
- 1.
ضرورة، حاجة، اضطرار
מצב שבו חייבים לעשות משהו ואין ברירה אחרת≈ צורך, חובה
- (אֵין) הֶכְרֵחַ לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ— ضرورة فعل شيء(+ مصدر)
- 2.
حتمية
מה שקורה בוודאות ואי אפשר למנוע או לברוח ממנו
הכרח: الجمع وحالة الإضافة وصيغ الملكية
الصيغة الأساسية
| مفرد | جمع |
|---|---|
| הֶכְרֵחַهِخريحהכרח | הֶכְרֵחִיםهِخريحيمהכרחים |
الإضافة
| مفرد | جمع |
|---|---|
| הֶכְרֵחַهِخريحהכרח | הֶכְרֵחֵיهِخريحيהכרחי |
مع الضمائر المتصلة
| الشخص | مفرد + ضمير | جمع + ضمير |
|---|---|---|
| ليאֲנִי | הֶכְרֵחִיهِخريحيהכרחי | הֶכְרֵחַיهِخريحايהכרחיי |
| لكَאַתָּה | הֶכְרֵחֲךָهِخريحَخاהכרחך | הֶכְרֵחֶיךָهِخريحيخاהכרחיך |
| لكِאַתְּ | הֶכְרֵחֵךְهِخريحيخהכרחך | הֶכְרֵחַיִךְهِخريحايِخהכרחייך |
| لهהוּא | הֶכְרֵחוֹهِخريحوהכרחו | הֶכְרֵחָיוهِخريحاڤהכרחיו |
| لهاהִיא | הֶכְרֵחָהּهِخريحاהכרחה | הֶכְרֵחֶיהָهِخريحيهاהכרחיה |
| لناאֲנַחְנוּ | הֶכְרֵחֵנוּهِخريحينوהכרחנו | הֶכְרֵחֵינוּهِخريحينوהכרחינו |
| لكمאַתֶּם | הֶכְרֵחֲכֶםهِخريحَخِمהכרחכם | הֶכְרֵחֵיכֶםهِخريحيخِمהכרחיכם |
| لكنّאַתֶּן | הֶכְרֵחֲכֶןهِخريحَخِنהכרחכן | הֶכְרֵחֵיכֶןهِخريحيخِنהכרחיכן |
| لهمהֵם | הֶכְרֵחָםهِخريحامהכרחם | הֶכְרֵחֵיהֶםهِخريحيهِمהכרחיהם |
| لهنّהֵן | הֶכְרֵחָןهِخريحانהכרחן | הֶכְרֵחֵיהֶןهِخريحيهِنהכרחיהן |