הִתְגָּרוּת استفزاز، تحرش
هِتگاروتبدون تشكيل: התגרותاسممؤنثالوزن: هِتقَطلوتהִתְקַטְּלוּתالجذر:ג-ר-ה
معنى התגרות وترجمتها
- 1.
استفزاز، تحرش
מעשה או דיבור שנועד לעצבן מישהו ולגרום לו להגיב≈ פרובוקציה, קנטור
- הִתְגָּרוּת בְּ־מִישֶׁהוּ— استفزاز شخص ما
התגרות: الجمع وحالة الإضافة وصيغ الملكية
الصيغة الأساسية
| مفرد | جمع |
|---|---|
| הִתְגָּרוּתهِتگاروتהתגרות | הִתְגָּרֻיּוֹתهِتگارويوتהתגרויות |
الإضافة
| مفرد | جمع |
|---|---|
| הִתְגָּרוּתهِتگاروتהתגרות | הִתְגָּרֻיּוֹתهِتگارويوتהתגרויות |
مع الضمائر المتصلة
| الشخص | مفرد + ضمير | جمع + ضمير |
|---|---|---|
| ليאֲנִי | הִתְגָּרוּתִיهِتگاروتيהתגרותי | הִתְגָּרֻיּוֹתַיهِتگارويوتايהתגרויותיי |
| لكَאַתָּה | הִתְגָּרוּתְךָهِتگاروتخاהתגרותך | הִתְגָּרֻיּוֹתֶיךָهِتگارويوتيخاהתגרויותיך |
| لكِאַתְּ | הִתְגָּרוּתֵךְهِتگاروتيخהתגרותך | הִתְגָּרֻיּוֹתַיִךְهِتگارويوتايِخהתגרויותייך |
| لهהוּא | הִתְגָּרוּתוֹهِتگاروتوהתגרותו | הִתְגָּרֻיּוֹתָיוهِتگارويوتاڤהתגרויותיו |
| لهاהִיא | הִתְגָּרוּתָהּهِتگاروتاהתגרותה | הִתְגָּרֻיּוֹתֶיהָهِتگارويوتيهاהתגרויותיה |
| لناאֲנַחְנוּ | הִתְגָּרוּתֵנוּهِتگاروتينوהתגרותנו | הִתְגָּרֻיּוֹתֵינוּهِتگارويوتينوהתגרויותינו |
| لكمאַתֶּם | הִתְגָּרוּתְכֶםهِتگاروتخِمהתגרותכם | הִתְגָּרֻיּוֹתֵיכֶםهِتگارويوتيخِمהתגרויותיכם |
| لكنّאַתֶּן | הִתְגָּרוּתְכֶןهِتگاروتخِنהתגרותכן | הִתְגָּרֻיּוֹתֵיכֶןهِتگارويوتيخِنהתגרויותיכן |
| لهمהֵם | הִתְגָּרוּתָםهِتگاروتامהתגרותם | הִתְגָּרֻיּוֹתֵיהֶםهِتگارويوتيهِمהתגרויותיהם |
| لهنّהֵן | הִתְגָּרוּתָןهِتگاروتانהתגרותן | הִתְגָּרֻיּוֹתֵיהֶןهِتگارويوتيهِنהתגרויותיהן |
أمثلة مع התגרות
ההתגרות בילד החדש בכיתה נגמרה בשיחה עם היועצת
انتهى استفزاز الولد الجديد في الصف بحديث مع المرشدة.