לִכְפּוֹת فرض، أجبر
لِخپوتبدون تشكيل: לכפותفعلالبناء: پاعالפָּעַלالجذر:כ-פ-ה
معنى לכפות وترجمتها
- 1.
فرض، أجبر
לגרום למישהו לקבל או לעשות דבר בלי שהוא רוצה≈ להכריח, לחייב
- לִכְפּוֹת עַל מִישֶׁהוּ אֶת מַשֶּׁהוּ / לַעֲשׂוֹת— فرض شيئا على أحد; أجبر أحدا على
تصريف לכפות: المضارع والماضي والمستقبل والأمر
| المصدر | المضارع | |||
|---|---|---|---|---|
| مفرد مذكر | مفرد مؤنث | جمع مذكر | جمع مؤنث | |
| לִכְפּוֹתلِخپوتלכפות | כּוֹפֶהكوفِهכופה | כּוֹפָהكوفاכופה | כּוֹפִיםكوفيمכופים | כּוֹפוֹתكوفوتכופות |
| الشخص | الماضي | المستقبل |
|---|---|---|
| أناאֲנִי | כָּפִיתִיكافيتيכפיתי | אֶכְפֶּהإخپِهאכפה |
| نحنאֲנַחְנוּ | כָּפִינוּكافينوכפינו | נִכְפֶּהنِخپِهנכפה |
| أنتَאַתָּה | כָּפִיתָكافيتاכפית | תִּכְפֶּהتِخپِهתכפה |
| أنتِאַתְּ | כָּפִיתكافيتכפית | תִּכְפִּיتِخپيתכפי |
| أنتمאַתֶּם | כְּפִיתֶםكفيتِمכפיתםכָּפִיתֶםكافيتِمכפיתםنبر عامي | תִּכְפּוּتِخپوתכפו |
| أنتنّאַתֶּן | כְּפִיתֶןكفيتِنכפיתןכָּפִיתֶןكافيتِنכפיתןنبر عامي | תִּכְפּוּتِخپوתכפותִּכְפֶּינָהتِخپيناתכפינהفصيح |
| هوהוּא | כָּפָהكافاכפה | יִכְפֶּהيِخپِهיכפה |
| هيהִיא | כָּפְתָהكَفتاכפתה | תִּכְפֶּהتِخپِهתכפה |
| هم / هنّהֵם / הֵן | כָּפוּكافوכפו | יִכְפּוּيِخپوיכפותִּכְפֶּינָהتِخپيناתכפינהمؤنث، فصيح |
| الأمر | |||
|---|---|---|---|
| أنتَאַתָּה | أنتِאַתְּ | أنتمאַתֶּם | أنتنّאַתֶּן |
| כְּפֵהكفيهכפה | כְּפִיكفيכפי | כְּפוּكفوכפו | כְּפוּكفوכפוכְּפֶינָהكفيناכפינהفصيح |
أمثلة مع לכפות
ההורים שלו לא כופים עליו ללמוד רפואה.
لا يجبره والداه على دراسة الطب.
המנהל החדש כפה על כולם שעות עבודה ארוכות.
فرض المدير الجديد ساعات عمل طويلة على الجميع.
היא לא הצליחה לכפות על עצמה לקפוץ למים.
תום כפה עלי לעשות את זה.
הגשם הכבד כפה עלינו לדחות את יציאתנו.