לְהִתְקַלֵּף sich schälen, abblättern
lehitkaléfOhne Nikud: להתקלףVerbBinjan: hitpaélהִתְפַּעֵלWurzel:ק-ל-ף
Bedeutung und Übersetzung von להתקלף
- 1.
sich schälen, abblättern, sich ablösen
להתנתק בשכבות דקות מהשטח שעליו היה≈ להתפורר, לנשור
- לְהִתְקַלֵּף מִ־מַשֶּׁהוּ— von etw. abblättern; sich von etw. ablösen
Konjugation von להתקלף: Präsens, Vergangenheit und Futur, Imperativ
| Infinitiv | Präsens | |||
|---|---|---|---|---|
| Sg., mask. | Sg., fem. | Pl., mask. | Pl., fem. | |
| לְהִתְקַלֵּףlehitkaléfלהתקלף | מִתְקַלֵּףmitkaléfמתקלף | מִתְקַלֶּפֶתmitkaléfetמתקלפת | מִתְקַלְּפִיםmitkalfímמתקלפים | מִתְקַלְּפוֹתmitkalfótמתקלפות |
| Person | Vergangenheit | Futur |
|---|---|---|
| ichאֲנִי | הִתְקַלַּפְתִּיhitkaláftiהתקלפתי | אֶתְקַלֵּףetkaléfאתקלף |
| wirאֲנַחְנוּ | הִתְקַלַּפְנוּhitkaláfnuהתקלפנו | נִתְקַלֵּףnitkaléfנתקלף |
| du (m.)אַתָּה | הִתְקַלַּפְתָּhitkaláftaהתקלפת | תִּתְקַלֵּףtitkaléfתתקלף |
| du (f.)אַתְּ | הִתְקַלַּפְתְּhitkaláftהתקלפת | תִּתְקַלְּפִיtitkalfíתתקלפי |
| ihr (m.)אַתֶּם | הִתְקַלַּפְתֶּםhitkalaftémהתקלפתם | תִּתְקַלְּפוּtitkalfúתתקלפו |
| ihr (f.)אַתֶּן | הִתְקַלַּפְתֶּןhitkalafténהתקלפתן | תִּתְקַלְּפוּtitkalfúתתקלפותִּתְקַלֵּפְנָהtitkaléfnaתתקלפנהgehoben |
| erהוּא | הִתְקַלֵּףhitkaléfהתקלף | יִתְקַלֵּףjitkaléfיתקלף |
| sie (Sg.)הִיא | הִתְקַלְּפָהhitkalfáהתקלפה | תִּתְקַלֵּףtitkaléfתתקלף |
| sie (Pl.)הֵם / הֵן | הִתְקַלְּפוּhitkalfúהתקלפו | יִתְקַלְּפוּjitkalfúיתקלפותִּתְקַלֵּפְנָהtitkaléfnaתתקלפנהfem., gehoben |
| Imperativ | |||
|---|---|---|---|
| du (m.)אַתָּה | du (f.)אַתְּ | ihr (m.)אַתֶּם | ihr (f.)אַתֶּן |
| הִתְקַלֵּףhitkaléfהתקלף | הִתְקַלְּפִיhitkalfíהתקלפי | הִתְקַלְּפוּhitkalfúהתקלפו | הִתְקַלְּפוּhitkalfúהתקלפוהִתְקַלֵּפְנָהhitkaléfnaהתקלפנהgehoben |