בּוֹטֶה فظ، صريح بوقاحة

1. 1.

   فظ، صريح بوقاحة، صارخ

   ישיר וגס מדי, בלי לחשוב על הרגשות של אחרים; או ברור ובולט מאוד≈ גס, חצוף, בולט

2. 2.

   راض، غير حاد

   أداة راضّة

   שאין לו קצה חד, ופוגע במכה ולא בחיתוך≈ לא חד

בוטה: المذكر والمؤنث، المفرد والجمع

أمثلة مع בוטה

• הביקורת שלו על ההצגה הייתה בוטה מדי, והשחקנים נעלבו.

  كان نقده للمسرحية فظا أكثر من اللازم، فاستاء الممثلون.

• הרופא אמר שהפצע נגרם מחפץ בוטה, אולי מדף.

  قال الطبيب إن الجرح ناتج عن أداة راضّة، ربما رف.

• אתה כל כך בוטה, שבא לי להכות אותך.

  Tatoeba · Eldad · shanghainese · CC BY 2.0 FR

• הם טענו שזו הפרה בוטה של החוק הבינלאומי.

  Tatoeba · fekundulo · shanghainese · CC BY 2.0 FR

• היא מבקרת בוטה.

  Tatoeba · MrShoval · shanghainese · CC BY 2.0 FR