לִנְעֹץ מַבָּטִים حدّق، حملق

1. 1.

   حدّق، حملق، ثبّت نظره

   להסתכל על מישהו או משהו הרבה זמן בלי להוריד את העיניים≈ לבהות, להביט

   • לִנְעֹץ מַבָּטִים בְּ־מִישֶׁהוּ / בְּמַשֶּׁהוּ— حدّق في شخص أو شيء

تصريف לנעוץ מבטים: المضارع والماضي والمستقبل والأمر

أمثلة مع לנעוץ מבטים

• כל האנשים באוטובוס נעצו מבטים בכובע הצהוב שלי.

  حدّق كل الناس في الحافلة في قبعتي الصفراء.