בִּישׁוֹף
бишо́фБез огласовки: בישוףсущ.мужской
Значения
- 1.
епископ
כומר בדרגה גבוהה בכנסייה, שאחראי על אזור שלם≈ הגמון
Формы
| Ед. ч. | Мн. ч. | |
|---|---|---|
| Обычная форма | בִּישׁוֹףбишо́ф | בִּישׁוֹפִיםбишофи́м |
| Смихут | בִּישׁוֹפֵיбишофе́й |
Примеры
הבישוף ביקר בבית הספר ודיבר עם התלמידים
Епископ посетил школу и поговорил с учениками.